יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

בילדותו הרבה לבלות ברפת עם אמא אסתר, במסגריה ובשדות עם אביו מאיר. היה הבכור להוריו ולארבעת אחיו. כולם גרו יחד בדירת ההורים שהכילה חדר אחד ומרפסת שנסגרה ברבות השנים. כשהתבגר, יצא להתגורר בחדר הפרוג'קטור עם חבר, משם ראה וספג את כנרת על אדמותיה המכוסים בגידולי חקלאות, אותה פיתחו וטיפחו חברי הקיבוץ.

שמונה שנים למד בבית-החינוך בדגניה. אחר-כך נשלח ללמוד בביה"ס החקלאי "כדורי" שם למד והפנים את קשר ואהבה לחקלאות, שם לימדו מטובי המורים במקצועות – מטעים וגידולי שדה, קרקע, אקלים ומים.   בשנות לימודיו ב"כדורי", עבר אימונים וגוייס עם כל התלמידים לפלמ"ח. שולם גדל להיות איש חזק וחייל מצטיין. בהפוגות בין המטלות שלקח על עצמו מחוץ לבית, הוא מגיע לעבודה בשדות בכנרת, משתתף בחגים, נותן קולו בשירה בציבור, ומפליא לרקוד בלי הפוגה עד סוף החגיגה.     

שולם היה שותף למבצעי ההעפלה מגבול הצפון, ליווה שיירות לירושלים הנצורה. נלחם עם חבריו מהפלמ"ח במסדרון ירושלים ובסביבתה. ואף פעם לא סיפר עלילות גבורתם.

אחרי מלחמת השחרור, חזר לכנרת ביתו, והשקיע עצמו בעבודות הקשות ביותר- במספוא, בפלחה, בקציר ובבניית הגורן שהתנשא ליד הרפתות, היה מאיץ בחולבים להתייצב לחליבה בזמן.

לאחר מלחמת השחרור, הוא נשא לאישה את חוה'לה מבנות הגרעין המיועד לקיבוץ יזרעאל. הם מקימים בית בכנרת, וכאן נולדים להם ארבעת ילדיהם.

שולם השקיע כול כולו בעבודה, ונעשה מומחה ומדריך בכל הקשור בגידולים החקלאיים. ילדי כנרת המתבגרים, ראו בו סמל ומופת לידע ומסירות לעבודת הכפיים וכעובד אדמה. הוא נחשב לאיש החזק בכנרת, שלחיצת ידו הייתה כצבת, השתתף באירועי התרבות, והתמסר עם קולו הערב למקהלת הקיבוץ, מתמיד במקהלת ה"סדר" כל חייו. ובשנותיו האחרונות שר בבית-ראשונים של ותיקי עמק-הירדן, אליו היה מגיע כל בוקר.

למרות שעבר קורס מרכזי-משק, לא יכול היה לעסוק בניהול שאין עמו עבודה ממשית עם האדמה והצומח. שולם הפך למדריך חקלאי של חקלאים בקיבוצים מושבים רבים. מיומנותו הגיעה לכך, שבהריחו חופן של אדמה ידע מה יש להוסיף לה, וכשטעם גרגרי חיטה מהשיבולת, ידע אם הגיע כבר זמן הקציר.

שולם היה חבר בכל "ועדות המשק", והשפיע על ניהול ופיתוח החקלאות בכנרת, באזור ובקיבוצים רבים שנשמעו לעצותיו.

שולם לא שכח אף פעם את חבריו מהפלמ"ח, נשאר אתם בקשרים כשחוה'לה אישתו שותפה לכך. היה מתמיד להשתתף בכנסים ואירועים של הפלמחניקים ככל שיכול.

בשנות השבעים לחייו, תקפה אותו מחלה שעם השנים החלישה את יכולותיו, אך הוא המשיך עד יומו האחרון, לתת קולו בשיר, לעשב בגינה ולהגיע לאירועים בכנרת ובאזור.

שולם היה שייך לחמולה הגדולה של משפחת שפרירי בכנרת, זכה לסבא וסבתא, שקיימו בביתם כנוסים משפחתיים, וחיו חיי קיבוץ עם ששת ילדיהם ונכדיהם בקיבוץ.

 

השאיר אחריו את חוה'לה אישתו. את ארבעת ילדיו ובני זוגם, 16 נכדים. ובמלאת שנה לפטירתו, נולד הנין הראשון שלהם.