תאריך לידה: 29/05/1900 א' סיון תר"ס
תאריך פטירה: 03/04/1967 כ"ב אדר ב' תשכ"ז
בת חנה ויונה שוקשטולישסקי
בת 67 במותה.
מקום לידה: ליטא
מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 3 מספר: 5
שנת עליה: 1920
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולדה בווילנה במשפחה גדולה להורים יגעי-כפיים. למדה בפרוגימנסיה יהודית (בשפה הרוסית). בגיל 14 הפסיקה לימודיה בגלל מצוקת הרעב במלחמת העולם הראשונה ונרתמה לפרנסת המשפחה. כבת 15 התנדבה לעזרת פליטי המלחמה היהודים. על אף האיסור חדרה לבי"ס חקלאי, שנועד לנערים בלבד, ועבדה בו כאקונומית וטיפלה גם בנערים העזובים. כהכשרה לעלייה לארץ למדה לחלוב פרה, לעבוד בגן-ירק ולאפות לחם. הוריה היו ציוניים, וביתם שימש לעיתים להתכנסות חוג "צעירי ציון" שפעל במחתרת. אסתר הצטרפה לתנועה זו ואחר כך לראשוני תנועת "החלוץ".
עלתה לארץ עם הקבוצה הראשונה באב תר"פ (1920). בארץ עבדה יחד עם קבוצת וילנה בהכשרת-קרקע על הר כנרת, בסלילת כבישים ובבנייה בטבריה. משם נשלחה לתל-אביב והכשירה עצמה בקורסים
מטעמה של חנה מייזל לניהול מטבחים גדולים ומשק בית. לכנרת הגיעה בשלהי תרפ"ב (1922).
התמידה בעבודתה ברפת במסירות ובאהבה, בהפסקות קצרות, למעלה מ - 40 שנה.
הייתה כאן ממייסדיה של הרפת הגדולה והכשירה בה דורות ממשיכים, בייחוד חברות. הייתה מקובלת ואהובה על כל העובדים אתה ועל חברי הקבוצה בכלל.
השתתפה בכינוסים מקצועיים רבים. למדה ולימדה. במלאת 25 שנים לעבודתה ברפת זכתה לפרס הצטיינות מטעם התאחדות מגדלי הבקר. הייתה פעילה בוועדות שונות, בייחוד בוועדת הבריאות. בהפסקות העבודה ברפת הייתה עובדת לרוב בטיפול בילדים וגילתה גם כאן הצלחה רבה ורגשי אמהות.
עם המעבר לחליבה במכון הוסיפה אסתר לחלוב בידיים פרות שלא הסתגלו למכונה. בשנים האחרונות עבדה בהנהלת החשבונות והמשיכה בניהול פנקסי הרפת ו"ספר העדר".
בזמן מחלתה הממארת והממושכת בבית החולים גילתה גדלות רוח בהתעניינות ערה בנעשה במשק ובחברה. עמדה בקשרים עם חברים רבים ושיתפה עצמה בשמחות משפחתיות. את סבלה נשאה בשקט ובאיפוק.
בת 67 הייתה במותה.
הניחה אחריה את מאיר בעלה, בנים – שלום, יעקב ושמואל, בנות – שושנה ורוני, ואתם – שמונה עשר נכדים.
|
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
