יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיירה רזקנה שבלטביה ב - 1911.אמו התאלמנה בהיות אליק ילד רך, והיא על אף הסבל והטרדות לא בחלה ‏בכל עבודה, שתוכל לפרנס את המשפחה. תוך קשיים רבים גדל ופילס את ‏דרכו בחיים. כבר בגיל צעיר נרתם לסייע לכלכלת המשפחה ובין חברי התנועה ‏הלומדים, היה הנער העובד היחידי.‏ העבודה והפרנסה לא מנעו ממנו להיות מסור ונאמן לפעולות התנועה. דרכו ‏הייתה ברורה, והוא הצטרף עם רבים אחרים להכשרה. היה תמיד עובד ‏בחריצות ובתבונה, בחברה – נוח לבריות ותואם את דרישות הקיבוץ.‏

 

אף כי לא היה קושי לאשר את תואמו לעלייה ארצה, המשיך בהכשרה עד ‏לעלייתו והצטרפותו לקיבוץ רמת-גן.‏ אליק היה צנום וקטן בגופו, אולם נחלץ לכל עבודה קשה – בתעשיית ‏הבלוקים או בקטיף בפרדסים. הוא אהב גם לבלות לשמוח עם החברים עד ‏לשעות הקטנות של הלילה, מבלי שזה יפגע אי-פעם בהשכמתו עם בוקר ‏לעבודה.‏

אליק הגיע עם כל החברים לכנרת, וגם תנאי הקליטה, האקלים והמקום ‏החדש ‏לא גרמו לו קשיים. הוא קיבל את הכל ברוח טובה ובלי כל תלונה, כמסתפק ‏במועט ונמנע מלהקשות השתלב יפה בעבודת הבנייה, וכבנאי בעל מקצוע ‏עבד ‏שנים רבות.‏

 

אליק הקים משפחתו עם חסיה; ועם לידת הבנות היה מאושר ושמח בחלקו.‏ הוא היה איש עבודה כל ימיו. מספר שנים ריכז את בדק-הבית, וכן עבד ‏בנגריה.‏ היה אדם שקט, צנוע וטוב-לב. המר לו גורלו בשנותיו האחרונות והמחלה ‏גרמה לו סבל וייסורים. נפטר בגיל 73.‏

הניח אחריו את אשתו חסיה, בנותיו – צפרא ועמליה, ואתן – 6 נכדים.‏