יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בווילנה למשפחה ציונית-לאומית, וברוח זו גם התחנך, קבל השכלה ‏עברית וכללית. בצעירותו הצטרף לתנועת הנוער הציוני והיה בין פעיליה ‏ולוחמיה נגד התנועות הפוליטיות האחרות ששלטו אז ברחוב היהודי – ‏ה"בונד" והקומוניזם. היה בין מקימי התנועה המגשימה "חירות ותחיה".‏ בשנת 1920 עלה מוטקה ארצה עם "קבוצת ווילנה" כשבידו הופקד דגל ‏‏"החלוץ", מתנת ההסתדרות הציונית בליטא. בארץ נמסר הדגל לשמירה ‏לארכיון העבודה. בהגיעו ארצה התלבט מוטקה קשות איך למצות תפקיד ‏ה"חלוץ" עד תום. הקבוצה עלתה להר כנרת להכשרת קרקעות במגמה ‏להתיישב שם. מוטקה לא נטה לחנייה מסודרת ופרש ל"גדוד-העבודה" שנוסד ‏באותם ימים במחנה ע"י מגדל. לאחר מספר חודשים נשלח לפלוגת ה"ג'יפים".‏ להחלפת פועלים מצריים בעבודות סבלות, במחנה צבאי בלוד. כשהעבודה ‏נגמרה, חזר לקבוצה, שלא נשארה על הר כנרת, אלא נדדה ממקום למקום ‏בעבודה הכבישים – וזה היה לפי רוחו.‏ בשנת 1922 מצטרפת קבוצת ווילנה לקבוצת כנרת. מוטקה לא משלים עם ‏התיישבות קבע והולך להגשים רעיון נועז, שהוא רואה בו שליחות לאומית – ‏לחיות עם הבדואים, לקשור אתם קשרים, ללמוד צורת חייהם, ואולי בדרך זו ‏‏– שאינה דורשת אמצעים רבים, לקנות אחיזה רחבה יותר בארץ.‏ הוא מצטרף למאהל בדואי בעמק בית-שאן, אולם לאחר שנה, בגבור ‏המאורעות בארץ, נאלץ לעזוב את הבדואים ואת כל תכניותיו, הוא חוזר ‏לחצר-כנרת, משתקע ובונה ביתו-משפחתו.‏

 

בכנרת לא נצמד מוטקה לענף משקי מסוים, היה מתמסר לעבודה או לפעולה ‏ציבורית שנראתה לו כחשובה ביותר באותה שעה שנים רבות היה פעיל ‏בענייני בטחון בהיקף ארצי, אזורי ומקומי. בשנות השלושים עסק ברכישת ‏אדמות צמח הערביות, פעולה שעזרה לביסוסה והרחבתה של ההתיישבות ‏בעמק הירדן. בשנת 1937 מילא שליחות תנועתית בפולניה. בשנת 1943, ‏במלחמת העולם השנייה התגייס ל"בריגדה היהודית" ונטל חלק בפעולת ‏ה"בריחה".‏ מוטקה המשיך בכמה מפעלים שקיבל מידי בנציון הרבה שנים השתתף ‏בהנהלת "אוהלו" ובשנים 1960 - 1966 היה מנהלו. המשיך לפתח את "פינת ‏אבות – התנועה" בבית העלמין שלנו והעלה מחו"ל עצמות בורוכוב והם.‏ משך כל שנותיו התמסר מוטקה לשיפור הסביבה, נטע חורשות אקליפטוס על ‏

חופי הירדן ועמל הרבה לטיפוח הנוי ביישובנו פנימה.‏ מוטקה היה פעיל בחיים הציבוריים של הקבוצה, שימש פעמים מספר בתפקיד ‏

מזכיר והיה חבר בוועדות, כתב הרבה בעלוני כנרת ובעיתונות התנועה בענייני ‏קיבוץ, חברה, הגנה וביטחון.‏ היה איש רעים נעים הליכות, אוהב אדם וחברה ובעל נפש פיוטית.‏

נפטר בגיל 80 והשאיר אחריו את אשתו איטה, שני בניו - שמואליק ‏ואבינועם,‏

בתו רותה, ואתם 11 נכדים ו – 8 נינים.‏