יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בפולין. עוד בילדותה התייתמה מהוריה והייתה רק בת שלוש. בגיל ‏שבע עלתה ארצה עם משפחת דודתה והתיישבו ביבנאל. במשך כשתים-עשרה ‏שנה נדדה בין משפחת דודתה לבים בתי יתומים שונים. כפר הילדים ליד ‏עפולה היה היחיד מבתי היתומים שהייתה מזכירה לטובה. משם הגיעה ‏לכנרת.‏

 

בכנרת הייתה כיובל שנים, בנתה בית והקימה משפחה. מיטב מרצה הקדישה ‏לילדיה בשאיפה לתת להם את אשר חסר היה לה. ואמנם זכתה להגשמת ‏רצונה. יחס ילדיה אליה, במיוחד בחמש-עשרה השנה האחרונות, לאחר מות ‏בעלה משה ז"ל, היה תוצאה טבעית לכך. אהבה את כנרת והייתה אסירת ‏תודה לה עד יומה האחרון, שהרי כאן מצאה לה בית וחיים של כבוד.‏

 

בשנותיה האחרונות נפגמה בריאותה, מכאובים וייסורי גוף גרמו לה סבל רב. ‏

בימיה האחרונים, בשכבה בבית החולים, זכתה עוד למסור ברכת הדרך לנכדה ‏הראשון עם גיוסו לצה"ל.‏

 

הניחה אחריה שני בנים – חיים ונדב, בת – ברוריה ואחד-עשר נכדים.‏