יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

 בשנת 1956, עלו יחזקאל ועליזה לארץ, בעקבות 4 ילדיהם הבוגרים, שהיו כבר בכנרת. הבן ג'ון נשאר בהודו. ושתי הבנות הקטנות ואביו של יחזקאל- ראובן, הצטרפו בכנרת למשפחה גדולה, שהתרחבה ברבות השנים, והפכה לחמולה בקיבוץ.

עליזה נכנסה לעבוד במחסן הבגדים, ודאגה במשך שנים רבות לבגדי החברים הבאים מהמכבסה, למיינם ולסדרם בתאי החברים.

בשנת 1980, נפטר יחזקאל בעלה, ועליזה עברה משבר גדול. בעזרת ילדיה והנכדים, הצליחה להתאושש, המשיכה בעבודתה עד מעל גיל 90. רק בשנותיה האחרונות עברה להתגורר בבית-הדר. זכתה שם לטיפול מסור ואהבה מהמטפלים בה, לא הכבידה עד יום מותה, כשהיא בת 96.

 

עליזה הגיעה לכנרת, כשהיא מטופלת במשפחה גדולה, הציונות של בעלה הייתה עבורה עובדת חיים. בהיותה אישה נוחה ואוהבת, הצליחה לעמוד במהפך החיים שעברה, המשיכה לגדל את ילדיה ואת נכדיה כפי שנטבעו בה בחייה הצעירים, מבלי להתלונן ולהקשות.

השאירה אחריה את ילדיה – סופי, ג'ון (בהודו) לאה, דוד, פלורה, שאול, רותי ורחל, עם בני זוגם.  20 נכדים ו – 6 נינים.