תאריך לידה: 29/11/1915 כ"ב כסלו תרע"ו
תאריך פטירה: 22/04/2005 י"ג ניסן תשס"ה
בן צביה - ביילה וקלמן
90.
מקום לידה: פולין
שנת עליה: 1947
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
אליעזר נולד בעיר ז'טל שברוסיה הלבנה. אז פולין. בגיל שנה, התייתם מאמו, ואת ילדותו עשה בבית סבתו. היו אלו שנות ילדות טובות עם אהבה ומסירות. אליעזר אהב לעזור לסבתו החולה. כשהיה בן 10, עבר לגור בבית אביו, אשר נישא בשנית, שם התחיל ללמוד "בתלמוד תורה". עבר ללמוד בבית-ספר פולני, ומשם יצא ללמוד בביאליסטוק, בבי"ס "תחכמוני". בגיל 18 הצטרף אליעזר לתנועת "השומר-הצעיר".
בגיל 21, במקום עליה לארץ, התגייס לצבא הפולני שנלחם בגרמנים. הוא נפל בשבי, וכשנודע לו ולשבויים נוספים שעומדים להעביר אותם למחנה עבודה בגרמניה, הם הצליחו לברוח מהשבי, ועד תום המלחמה הם חיו ביערות ונדדו בדרכים של אסיה התיכונה – עד הגיעם לסמרקנד שברוסיה. שם במפגש בין פליטים, הכיר את מיכל'ה ובת דודתה מרים שהיו גם הן פליטות. ויחד הצליחו לשרוד עד סוף המלחמה.
עם תם המלחמה, חזר לעיר מולדתו כשמכלה רשומה כבת זוגו, אליעזר מגלה שרק שני בני דודים שנשארו מכל משפחתו הגדולה, העיר חרבה, ואין בה יהודים. הוא עם מכל'ה ממשיכים משם לפולין וממשיכים ולגרמניה. למחנה עקורים, שם כבר הגיעו השליחים מהארץ ונותנים תקוה לפליטים.
בשנת 1943 מתחתנים אליעזר ומיכל'ה, ובסוף שנת 1946 , נולד בנם הבכור שם.
ב- 1947 הם עולים לארץ, ישר לקב' כנרת, אל אחיותיה של מיכ'לה – גוטקה ומשפחתה ובלומה ומשפחתה. כאן הם מקימים את ביתם, ונולדו להם עוד בן ובת.
עם בואו לכנרת, מתגייס אליעזר לפלמ"ח. במלחמת השחרור הוא משתתף בקרבות גשר, ובכנרת גויס לפינוי פצועים שהגיעו מהקרבות בעמק.
בתחילה השתלב בעבודה בסנדלריה, עבר לעבוד במכוורת ושנים רבות עבד בפרדס. כמה שנים עבד בספריה ועזר לשדרג אותה. אחר-כך עבד ב"חופית מטקות" עד שמצב בריאותו התדרדר וחדל מלעבוד.
לאליעזר היה קול בריטון והוא ידע לנצל אותו בזמר ובשיר. השתתף קבוע במקהלת הקיבוץ, ושירתו הדהדה בכל סדרי הפסח שלכנרת. היה תמיד במצב-רוח טוב. היה אופטימיסט וזכר ימי המלחמה ותלאותיה, גרמו לו ליהנות מכל שזכה והשיג עם הגיעו לארץ ולכנרת. הרגיש שהשיג הכל בעבודה קשה ובעמל כפיו. המשפחה הייתה מרכז חייו ואהבתו הגדולה.
בשנותיו האחרונות, היה פעיל בוועד יוצאי העיר ז'טל, ודאג מאוד שישמרו זיכרונות החיים שהיו בה. אליעזר כתב על כך ככל שיכול.
את ימיו האחרונים עשה בבית- הדר, כשמיכל'ה ממשיכה לדאוג ולשמור עליו.
השאיר אחריו את מיכל'ה אשתו, את ילדיו – דובי, משה'לה, וליאורה עם בני זוגם. 8 נכדים ו- 3 נינים. |
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
