יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

רות נולדה במזרח גרמניה, בעיר קורניצ'קס. לאמה היתה מלון בעיר קייט שירשה ממשפחתה, ואילו אביה עסק במסחר בעורות. רות, בת הזקונים, נולדה כאשר אביה היה כבר בן 50, אחרי שתי אחיות ואח. כשהיתה רות בת 15, התייתמה מאמה, ושאר בני המשפחה ניספו בשואה.

עם סיום לימודיה, הצטרפה רות, עם חבר, לתנועת "החלוץ". מהתנועה נשלחה להכשרה בסקנדינביה, שם עבדה כשנה וחצי אצל איכר בדרך לסקנדינביה, הכירה את ראובן מנצל, שנשלח אף הוא לעבוד אצל איכרים, כהכשרה חקלאית. הם הירבו בפגישות ובילויים משותפים ולאחר זמן, נסעו לקופנהגן ונישאו שם בנישואים אזרחיים, אך המשיכו לחיות בנפרד כל אחד בחווה בה עבד. לאחר זמן, נסעו לגרמניה, למפגש משפחתי, וביחד הגיעו ליוגוסלביה לכנס של חלוצים - שם נישאו בטקס דתי יהודי.

ב - 1937 עלו לארץ, אחרי טלטלות-דרך רבות. מנמל חיפה נסעו ישר לקב' כנרת, לשם הופנו ע"י אנשי הסוכנות. החום הכבד היכה בהם קשות. בכנרת עבדה רות בחדר-האוכל וברפת, שם עבדה מספר שנים. תנאי המגורים הקשים גרמו לה למחלת כליות קשה. בכנרת נולדו לרות ולראובן בן ובתאותם גידלו באהבה.

בשנות ה - 50, חלתה רות במחלה קשה ולאחריה עברה לשיכון טוב יותר. בשנת 1961 יצאה רות ללמוד תפירה סלונית, מקצוע בו התמידה 30 שנה. ב - 1967 עזב ראובן את הבית ועבר להתגורר בטבריה. בסוף שנת 1989 נפטר ונקבר בבית-הקברות, בכנרת.

רות היתה תופרת חרוצה, אהבה הומור וצחוק, הרבתה בקריאה. הקשר עם הילדים והנכדים היה מתמיד והדוק. שמרה על פרטיותה ועל עצמאותה עד יומה האחרון.

השאירה אחריה את ילדיה אורי ואורה, את בני זוגם, ואיתם 5 נכדים.