יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

משה נולד בפולין, בעיר ורשה. האב היה בעל הוצאת ספרים והאם היתה אחות במקצועה. במשפחה היו 4 ילדים ומשה היה הצעיר ביניהם. משה למד במוסקבה, וכשהיה בן 18, לאחר שסיים לימודיו בתיכון - עלה לארץ, ב - 1922. עם עלייתו, הגיע ל"חצר כנרת", בה חייתה אחותו יונה (סטולר) עם משפחתה מייד השתלב בעבודה ובעשייה, עם חברי הקבוצה. התמנה לתפקיד אחראי הבטחון ב"חצר" וסביבתה.

ב - 1931 נשא משה לאשה את חנה, לבית סלוסצ'נסקי, נולדו להם 3 בנים ושני ההורים הקפידו על חינוכם.

משה עבד בענפים שונים במשק וב - 1940 התחיל לטפל בענף בריכות-הדגים בכנרת. גידול הדגים הפך למקצועו. משה, שאהב מים ואת כל המצוי והגדל בתוכם - נעשה מומחה בתחום זה. בריכות הדגים של כנרת, החליפו את הביצה הקטלנית שנוצרה בשפך הירדן, באפיק הישן. משה היה ממקימי "ארגון מגדלי הדגים" בארץ. המשיך ולמד ממומחים ותמיד ידע לשתף מדע ומעבדות מחקר עם העבודה בשטח.

ב - 1946, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה, גוייס משה בשליחות ההגנה לפקד על אוניית המעפילים "יגור", אשר גורשה בסופו של דבר לקפריסין. משה הנהיג וניהל אותה למופת.

ב - 1948, בתקופת מלחמת השחרור, נקרא לתגבר את הפיקוד בדגניה א ונתמנה למפקד מסדה ושער-הגולן, לאחר שנכבשו מחדש.

ב - 1951 נבחר לתפקיד מזכיר בכנרת. לאחר מספר שנים חזר ומילא תפקיד זה בשנית. במשך שנים רבות היה משה חבר ואף מרכז ועדת התכנון בכנרת. ב - 1954 יצא לשליחות עלומה לברית המועצות. היה שם במשלחת של השגרירות. כשחזר, השתלב בחיי כנרת, בתפקידים חברתיים, כשהוא ממשיך לטפח את ענף הדגים ומקדם אותו. הפך להיות מדריך לגידול דגים ולימד שיטות גידול חדשות, שלמד במקומות שונים בעולם.

בשנותיו האחרונות עבד בענף השרברבות, כשהוא "מחיה" ברזים וצינורות ועוזר לצעירים.

ב - 1984, עברו משה וחנה לגור בדירות המוגנות ב"בית הדר", שם סעד את חנה עד פטירתה, ב - 1988. משה נשאר לגור בדירה ב"בית הדר", אבל שמר על עצמאותו עד יומו האחרון.

השאיר אחריו את בניו - יונתן (יונו), מנחם (נחיק), עמנואל ונשותיהם, ואיתם 7 נכדים ו - 10 נינים.