יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

זיאמקה נולד בלטביה, בעיר רז'יצה, למשפחה עם שלוש בנות ושני בנים. זיאמקה היה הבן השני במשפחה. כל המשפחה נספתה בשואה, פרט לבת אחת שנשארה ברוסיה. זיאמקה הצליח להתראות איתה בביקורו שם, בשנות ה- 60. זיאמקה למד בבית-ספר תיכון יהודי, שרוב המורים בו היו נוצרים. הוא יצא להכשרה ועבד בעבודה הקשורה לאספקת בולי עץ. ב - 1929 (ראשית העלייה החמישית), עלה לארץ והצטרף לקיבוץ "השומר הצעיר" שהוקם בטבריה. ב - 1932 יצא עם שמונה מחברי הקיבוץ אל המושבה בני-ברק והתחיל לעבוד בפרדסים. קבוצת חברים זו, ייסדה עם חלוצים נוספים מהתנועה את הקיבוץ נצ"ח - השומר הצעיר ברמת-גן. ב - 1934 הגיע עם חברי קיבוץ רמת-גן לכנרת. בתחילה עבד בקבוצת הבניין של כנרת, אחר-כך עבר לעבוד על טרקטור ובמשך שנים נחשב בכנרת ל הטרקטוריסט. כשהתחילו לעבד את אדמות פוריה, הצטרף לפלחים של כנרת, שעשו ימים ולילות בשדה. ב - 1948, במלחמת השחרור, נפצע זיאמקה מרסיס של פגז. בריאותו נפגעה והוא עבר לעבוד במחסן החלקים של המוסך, עבודה שעשה בבית ובבתי-מסחר בחיפה.

ב - 1949 נשא לאשה את תחיה, גננת צעירה שהגיעה ממטולה. כאן הקימו את ביתם ונולדו להם שתי בנות. זיאמקה המשיך כל חייו לעבוד במוסך, עד שבריאותו חייבה אותו לעבור ל"בית הדר", שם בילה את שנותיו האחרונות, כשהמשפחה ממשיכה לתמוך

בו במאבקו לחיים בכבוד.

בן 90 היה במותו. אדם צנוע, שקט, בעל ידע רב וחוש הומור. שמר במשך כל השנים על קשר עם חבריו. היה ידוע בדעותיו העצמאיות-הימניות ולא היסס לפרסמן ולהתווכח עליהן. אהב לקרוא ספרים ולהתעמק בעיתונות. היה בקיא בפוליטיקה ואהב לעסוק בה. שנתו האחרונה היתה מלווה ייסורים.

השאיר אחריו את תחיה אשתו ואת הבנות - יעל והילי עם בני זוגן ו - 6 נכדים.