יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בעיירה פריילי בלטביה, להורים חוה ודו וייסמן, במשפחה 6 ילדים, 2 ‏בנות ו – 4 בנים.‏

פרנסת המשפחה בדוחק, מנגריה שמפעיל האב. פרידה עשתה מאמצים רבים ‏כדי ללמוד ולסיים את התיכון.‏

ב – 1934 היא הצטרפה לקיבוץ הכשרה אל אחיה משה בריגה.‏

ב – 1935 היא עלתה ארצה בעזרת אחיה שבארץ ונשלחת לקב' כנרת.‏

ב – 1936 עלו ארצה גם אמה ו – 2 אחיה הקטנים. יהושוע הצעיר בבנים גדל ‏בכנרת, כשפרידה שימשה לו כאם, כך עד בגרות ונישואים. האב נפטר ‏ממחלה, כחצי שנה לפני שהאם והילדים עלו ארצה.‏

ב – 1937 נישאה פרידה לישראל בוברוב שהיה החשמלאי בכנרת, נולדו להם ‏‏4 בנים, אותם גידלו במסירות, כולם נישאו בכנרת והקימו בה את ‏משפחותיהם.‏

‏5 שנים עבדה פרידה בחדר האוכל בבית-החינוך בדגניה, שם למדו ילדי כנרת.‏

בשנות ה – 50 עם פתיחת ביה"ס בכנרת, פרידה נכנסה לעבוד במטבח ‏הילדים, ובמשך יותר מ – 40 שנה היא התמידה בעבודה זו.‏

פרידה מילאה כל חובות התורנויות בכנרת, ואף הייתה סדרנית עבודה וחברה ‏בוועדת עבודה, העבודה הייתה עבורה דרך חיים, ובנאמנות היא התמכרה לה ‏עד יומה האחרון.‏

ב – 1989 כשנסגר מטבח הילדים היא המשיכה בעבודה במטבח המבוגרים,‏ ב - 3 השנים האחרונות כשנחלשה, היא העבירה את ימיה ב"הדרית" ובית ‏הדר.‏

ב – 1990 נחתה עליה מכה קשה כשנכדה אבישי, בנו של דודו בכורה, טבע ‏בים-כנרת כשהלך לטבול בו.‏

במשך כל שנותיה טיפחה פרידה ואימצה בנוסף לילדיה, ילדים שהגיעו לכנרת ‏במסגרות שונות ותמיד שמרה אתם על קשר גם כאשר נישאו והקימו ‏משפחות.‏

פרידה הייתה בעלת חוש הומור והיטיבה לספר על האירועים, הייתה בת ‏משפחה מסורה לאחיה ולאמה, וטיפחה את ילדיה והנכדים. הייתה גאה ‏בכנרת אותה בנתה וחייתה כל ימיה.‏

השאירה אחריה את בעלה ישראליק, את בניה – דודו, אריק, יונתן ושאול, ‏כלות ואתם 13 נכדים ונין אחד.‏