יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

ננולד ב"חצר" כנרת, הבן הבכור למשפחת סטולר, עם אחיו התאום אורי. ‏במשפחה היו 8 ילדים. עם כל ילדי ה"חצר" גדל בה במעורבות וחופש והיה ‏שותף לכל הנעשה בה. ב - 1929 כשחברי כנרת עברו מה"חצר" ל"גבעה", לקח ‏על עצמו לעזור ככל שיכול ביותו ילד צעיר.‏

ב - 1939 התקבל עם קבוצה ראשונה של בני המקום לחברות בכנרת, שנערכה ‏בחגיגיות מיוחדת. ומאז, כל שנותיו היו בכנרת.‏

ב - 1942 נשא לאישה את מלכה בת-תקוה, שהייתה בהכשרת "הנוער העובד" ‏בכנרת, משכונת בורוכוב. כאן הקימו את ביתם, ונולדו להם שלושת ילדיהם.‏

זמן קצר לאחר נישואיו התגייס לבריגדה במסגרת הצבא הבריטי. פעל ‏באירופה למעלה מ - 5 שנים במלחמת העולם השניה. בהיותו נהג בצבא, עסק ‏ברכישת נשק והעברתו ל"ארגון ההגנה" בארץ בכל דרך שמצא, כמו-כן טפל ‏בשארית הפליטה, שנשארה אחרי ה"שואה". עזר רבות להעבירם מכל פינות ‏אירופה לאניות המעפילים, דרך הברחת גבולות וסכנות רבות. כשחזר ‏מהמלחמה, השקיע עצמו בפעילות בכנרת , היה חבר מזכירות וועדות שונות, ‏ונבחר כציר בוועידות התנועה.‏

ב - 1957 יצא לקורס מרכזי משק, ב"מדרשת רופין". עם חזרתו מהקורס, נכנס ‏להיות מרכז משק, ולקח על עצמו לעזור בניהול קיבוץ "האון", כמרכז משק, ‏יזם הכשרת שטחים על הר פוריה והקים את ענף מטעי הנשירים בשטחי ההר. ‏שלוש שנים פעל בקיבוץ "האון" בשטח המשקי וגם בשטח החברתי.‏

ב - 1961 נכנס לנהל את גן-הירק, ונבחר כחבר בוועדת קרקעות, בה כיהן שנים ‏רבות.‏

ב - 1964 יצא עם המשפחה לשליחות בבוליביה, מטעם משרד הביטחון, שימש ‏כנספח חקלאי וראש משלחת בשגרירות שם.‏

בשנים 1967 - 1969 נבחר לסגן של יואל ארצי, מנהל המפעלים האזוריים ‏בעמק-הירדן. שנים רבות המשיך להיות חבר הנהלת המפעלים.‏

בין 1970 - 1972 היה מזכיר קב' כנרת, היה מזכיר דינמי, שדחף בנייה גדולה ‏של שיכוני קבע לחברים, התמסר לטיפול וחידוש של חדר-האוכל, לבניית ‏חדרי חולים, בניית מבנים לחברת הנעורים בית-ירח במקום הצריפים. טיפל ‏בבניית בריכת השחייה, פעל בקליטת משפחות חדשות.‏

ב - 1973 נבחר לעסוק בחיפוש תעשיה, מפנה גדול בתפישתו החקלאית. ריכז ‏את וועדת התעשייה הראשונה, ולקח על עצמו להקים את מפעל המטקות ‏‏"חופית". הרחיב אותו לכדורים וצעצועים. מנחם הקים את מפעל הפלסטיק, ‏וב - 1979 עבר לייצור מכלים למים, ובריכות ביוב.‏

ב - 1984 מסר את ניהול המפעל לאיתן פ. והתמנה, ליזם ואיש הפיתוח של ‏‏"חופית". ב - 1990 כשקנו מרוטופלסט את המפעל, היה מנחם האחראי על ‏ביצוע התשתית והמבנה. עד יומו האחרון פעל ב"חופית", יזם וקידם אותה, ‏הכיר את כל העובדים והיה לו יחס אישי לכולם.‏

יחד עם פעילותו הרבה במשק, טיפח וגידל את משפחתו, הקדיש עבודה ‏ותבונת כפיים לביתו ולילדיו, בעצמו טיפח את הגינה וריצוף וכל אשר בה.‏

מנחם אהב את כנרת ביתו והיה גאה וקנאי לה. אהב את האנשים והילדים ‏החיים בה. דמותו הייתה דמות שאפיינה את כנרת.‏

השאיר אחריו את מלכה אשתו, את ילדיו- שלומית, אבשלום ורחלי, שני ‏חתנים וכלה, ואתם 14 נכדים ו - 2 נינים.