קבוצת כנרת עמוד הבית  |  מה חדש  |  יצירת קשר


אודותענפיםקהילהbeit ben tzionיזכורגלרייהתגובות









שם:
שנת לידה:
שנת פטירה:





א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת






אברהם בן-דב


תאריך לידה: 24/04/1901 ה' אייר תרס"א
תאריך פטירה: 07/11/1962 י' מרחשון תשכ"ג
בן גנסיה ודב קאמנמאכר
והוא בן 62 במותו.
מקום לידה: פולין
חלל מערכות ישראל.
מקום קבורה: בית הקברות כנרת  שורה: 17  מספר: 17
שנת עליה: 1942
נסיבות נפילה לחיל: נהרג ע"י מסתננים מירדן ליד מכון המים של הירמוך
קבוצת השתייכות: חברי כנרת



נולד בעיירה קטנה טורגל, פלך וילנה, במשפחה גדולה להורים עמלים.‏
למד בחדר והוסיף לימודים חיצוניים אצל מורה פרטי. אחרי גיל בר-מצווה עבר לווילנה ולמד ב"ישיבה". בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ אברהם ‏לנטוש את הלימודים. אחרי מות ההורים (מתו תוך שבוע אחד, זה אחר זה)‏
היה אברהם המפרנס והדואג למשפחה. נשא אישה ונולדו להם שתי בנות.‏
במלחמת העולם השנייה גויס לצבא הפולני, נשבה ע"י הרוסים וגורש לסיביר.‏ עבד שם עבודת פרך וסבל רעב וקור-אימים. חלה בצפדינה, אצבעות רגליו ‏קפאו, אולם גופו החסון התגבר על הכל. ברוסיה התגייס לצבאו של אנדרס הפולני ואתו הגיע ב - 1942 לארץ. בתל-אביב נפגש עם אחותו, ובהתייעצות אתה החליט לערוק מהצבא האנטישמי ולהצטרף לקבוצת כנרת. כאן היו לו קרובים רחוקים.‏
 
היה שבור ורצוץ. משפחתו הושמדה בגטו וילנה, והוא נשאר שריד בודד וערירי, סגור בתוך עצמו. בארץ התחיל לאט לאט לחזור חיים תקינים. ‏
נקלט יפה בחיי הקבוצה, למד בשקידה עברית, הרבה לקרוא, וגם השתתף בתזמורת הקבוצה. ‏בכנרת הכיר את רבקה וב - 1946 נישאו. רב היה אושרו בהיוולד בנו נתן. ‏
זמן רב נהג במכונית החצר באחריות ובמסירות רבה. במלחמת העצמאות מילא תפקיד חשוב בהיותו המקשר של הקבוצה עם החוץ תוך הסתכנות רבה.‏
בשש השנים האחרונות מילא תפקיד כמחלק המים האזורי בשדות הירמוך.‏ תוך כדי עבודתו זאת התחבב מאוד על ציבור המשקים בעמק בדאגתו ‏לחלוקה
ישרה של המים ובאחריותו למכון.‏ בבקרו במכון המבודד על חוף הירמוך מעל מוצבי האויב נפגע בכדור מעברו השני, נפצע קשה בטנו והוציא את נשמתו בבית-החולים פוריה.‏
 
בן 61 היה בנפלו.‏
הניח אחריו את רבקה אשתו ובן יחיד – נתן.‏
 
 



אברהם בן-דב - ספר מבקרים הוסף הודעה לספר המבקרים

דב חידקל (ראש) 07/07/2018

אברהם הוא אח של אימי בתיה קאמנמאכר, עקב בעיות בריאות ופרנסה של אימי בתל אביב ביקשה אותו אימי (אחותו) לקחת אותי תינוק בן שנתיים תחת חסותו להתחנך בכנרת לזמן בלתי מוגבל, אברהם הסכים והוא גידל וחינך אותי אצלו בכנרת מגיל שנתיים עד גיל 7 כיתה א''. בִּשְנָת 1948 כּשהֲיִיתִּי בּכִּיתָּה א'' בּקְבוּצָת כִּנרֶת הסֻוּרִים הִפְגִיזֻוּ מרָמָת הגוֹלָן אֵת כָֹּל עמק היָרְדֵן ואֲנִי וְּכָֹּל היְלָדִים נאלָצְנוּ לִישוֹן בּלֵיְלוֹת בּתְּעָלוֹת שנחפּרוּ ליָד הכִּיתּוֹת וְהגָנִים, בּאִישֹון ליְלָה פִּינוּ בּאוֹטּוֹבּוּסִים אֵת כָֹּל היְלָדִים לחֵיפָה לבֵּית סֵפֶר גָדוֹל. אִימִי שפּחדָה מהמצָב בָּאָה ולָקְחָה אוֹתִּי מחֵיפָה לדִירָתָּה בּת"א רח'' קִינְג ג''וֹרג ליָד בֵּית החלוּצוֹת מוּל בֵּית ז''בּוֹטִינְסקִי, בּכָֹל שָנָה וְשָנָה בּחוֹפֵש הגָדוֹל הֲיִיתִּי נוֹסֵע לקב'' כִּנרֶת לבקֵר אֵת דוֹדִי וּמִשְפָּחְתוֹ וּכּדֵי לבלוֹת עִם היְלָדִים עִימָם גדָלְתִּי בכִּנרֶת עָד כִּיתָּה א''. עָד גיוּסִי לצָבָא הִמשָכְתִּי לבקֵר בּכָֹל שָנָה בקב'' כִּנרֶת, הדוֹד אברהם שגִידֵל אוֹתִּי הִתְּמנָה לאֲחְרָאִי עָל מכוֹן שְאִיבָת המָיִם שעָל נְהָר היָרְמוּקּ וְעָל חֲלוּקָת המיִם להשקיָה של שְדוֹת הקִּיבּוּצִים שבּאֵזוֹר, בּכָֹל בִּיקוּר שלי בּכִּנרֶת היָה הדוֹד מלָמֵד אוֹתִּי לִנְהוֹג בּשְבִילֵי השָדוֹת בּטנְדֵר שהיה בִּרשוּתּוֹ עקֵב תָּפְקִידו. בּאחָד משִיעוּרֵי הנהִיגָה בּשָדֵה דוֹדִי עָצָר אֵת הטּנדֶר וְעִם דְמָעוֹת בּעֵינָיו אמָר לִי שהיוֹת וְהִגָעֲתִי לגִיל בָּגְרוּת הוּא רוֹצֶה לסָפֵּר לִי משֵהוּ שהוּא שוֹמֵר בּבִּטְנוֹ כְּבָר שָנִים רָבּוֹת והוּא חִיּכָּה שאתבָּגֵר כּדֵי לספֵּר לִי. לוֹמָר אֶת האמת באוֹתוֹ הרגָע קְצָת נִבְהלְתִּי, אֲבָל הדוֹד הִרְגִיע אוֹתִּי וסִיפֵּר לִי בִּקְצרָה שהֵם הֲיו 7 אחִים וְאחָיוֹת בּמִשְפָּחָה, האָח הבְּכוֹר הִיגֵר לארה"ב לִפנֵי המִלְחָמָה, אֵת אִימִי האֲחוֹת הצְעִירָה הִצְלִיחוּ להבְרִיח ליִשְרָאֵל לִפנֵי המִלחָמָה ויֶתֵּר בּנֵי המִשְפָּחָה נִיסְפּוּ בּשוֹאָה. הדוֹד אמָר מִשְפָּט שהִדְהִים אוֹתִּי, שבִּזְכוּתִּי נִיצְלוּ חֲיָיו, כּמוּבָן שלֹא הבנְתִּי מָה כּוָונָתּוֹ וְהדוֹד הוֹסִיף וסִיפֵּר בּמִשְפָּטִים קְצָרִים מאוֹד כִּי בּמִלחֵמֶת העוֹלָם השְנִיָיה הוּא שִיכּל בּשוֹאָה אֵת אִשְתּוֹ וּשתֵּי בְּנוֹתָּיו בָּת 6 וּבָּת שְנתָּיִים, הוּא הוּגְלָה לסִיבִּיר, הִתְּנָדֵב לפָּרְטִיזָנִים, לָחָם בּגֵרְמָנִים וסבָל מִכְּוִויוֹת קּוֹר (הראָה לִי אצְבּעוֹת בּרגל וּבּיָד שקָפאוּ לוֹֹ) הוּא עָלָה לארץ עִם הצבָא הפּוֹלנִי של גנרָל אנְדרֶס והחֲבֵרִים שלוֹ מוִילְנָה שכּבָר היוּ בּקב'' כִּנרֶת הבִיאוּ אוֹתוֹ לקְבוּצה וְאִימְצוּ אוֹתּוֹ בחוֹם ללִיבָּם. הדוֹד המשיך וסִיפר שהוּא היָה מאוֹד מיוּאָש ומדוּכֵּא ורצָה לחזוֹר לפּוֹלִין לחפֵּש אֶת מִשְפָּחְתוֹ האבודה אֲבָל החֲבֵרִים שיָדְעוּ אֶת גוֹרָל מִשְפָּחְתוֹ לֹא נתְּנוּ לוֹ לִנְסוֹע, הדוֹד סִיפֵּר שהוּא החלִיט להִתנָדֵב שוּב לצְבָאוֹ שֶל גנרָל אנדְרֶס שעֲדיִין שָהה בּאָרֵץ כּשהמטָרָה הִיא "אִם הכָּדוּר לֹא תָּפָס אוֹתִּי אָז אוּלָי עֲכְשָיו הוּא יִתְּפּוֹס". לִדְברָיו אָז בּאָה הבּקָשָה שֶל אֲחוֹתוֹ אִמָא שֶלִי לקחָת אוֹתִּי "תִּינוֹק בֵּן שְנָתּיִים" לִגְדוֹל וּלהִתְּחנֵך אֵצְלוֹ בּכִּנרֶת לזְמָן בִּלְתִּי מוּגבָּל וזֹאת עקֵב קשָיִים מסוּיָמִים שהיוּ לאִימִי, (הוּא לֹא פֵּירָט אֵיזֶה קְשָיִים) לִדברָיו הוּא הִסְכִּים לקבֵּל אוֹתִּי וּבּרגָע שהוּא החזִיק אוֹתִּי בּיָדיו "תִּינוֹק בּן שְנָתּיִים" הִתְּפּוֹגֵג לוֹ כָֹּל הדִיכָּאוֹן והיֵיאוּש שאֲחָזוּ בּוֹ ורגֵש האֲבָהוּת הִשְתּלֵט עֲלָיו שֻוּב וּבּכָּך לטָעֲנָתּוֹ הִצָלְתִּי את חֲיָיו מלהִתְּגָיֵיס שוּב לֵצְבָאוֹ שֶל גנֵרָל אנְדרֵס. הסִיפּוּר שלוֹ רִיגֵש אוֹתִּי מאוֹד ועָד היוֹם בּכָֹל פָּעָם שאֲנִי מסָפֵּר אוֹתוֹ אוֹ נִזְכָּר בּוֹ אֲנִי מִתְּרָגֵש מחָדָש.