יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

ננולד בליטא, באחוזה גדולה ליד דטנובה, בבית שומר מסורת עם רוח ציונית, ששימש מקום מפגש לרבים. היה הבכור בן חמשת ילדי המשפחה. אחרי שגמר ‏את בית-הספר התיכון, המשיך ללמוד כשומע חופשי באקדמיה לחקלאות, ‏שהייתה בסמוך לאחוזתו.‏

 

בשנות ה - 20 היה בין ראשוני המצטרפים לתנועת "השומר-הצעיר" שהוקמה ‏אז בליטא.‏

 

ב - 1925 עלה לארץ עם חברים, שהיוו "גרעין" לקיבוץ בפתח-תקווה, ולאחר ‏שנתיים, הגיע עם חבריו לקיבוץ בית-זרע, אליו הצטרף הגרעין. נישא כעבור ‏זמן לרבקה, שהייתה בכנרת עם חבריה מקיבוץ רמת-גן. שנה חיו בבית-זרע, ‏ואחר-כך עברו לכנרת , בה בנו את ביתם, בה נולדו שלושת ילדיהם.‏

 

אברהם התבלט מיד בתבונת כפיו, ונכנס להיות פעיל בוועדות, לקח חלק ‏באירועים שונים בכנרת. במשך שנים היה מרכז הבניין, שיפץ דירות רבות ‏והיה שותף לטיולי-חברים כשהוא שופע פטנטים ומקל את החיים על כולם.‏

 

‏15 שנים היה מרכז המסגרייה בכנרת , הוא הקים את המבנה החדש, בו ‏שוכנת המסגרייה עד היום , ריכז בה צוות של כ - 20 איש, ונשאר ידיד וחבר ‏עם כולם. נתן שירותים לכל ענפי המשק, התעשייה, החינוך ובתי המגורים. ‏לאחר-מכן, נכנס להיות החצרן של בתי- הילדים, הקים את מחסן הציוד ‏שדרכו קיבלו כל הילדים בכנרת את ציודם מיום היוולדם, סיפק צורכיהם של ‏בתי-הילדים, בית-הספר ואף של הסבתות לקבלת נכדיהם. היה קפדן ומשגיח ‏על הרכוש.‏

 

אברהם היה בעל חוש הומור דק, סבלנות רבה, ואהב את כנרת ואת החיים ‏בה. טיפח בה את משפחתו האהובה. כשבריאותו התרופפה, עבד עם רבקה ‏אשתו במיון כביסת הילדים. בשנותיו האחרונות , שהה ה"בית-הדר", כשהוא ‏מטופל במסירות אין קץ ע"י אשתו רבקה.‏

 

השאיר אחריו את שלשת ילדיו - אופירה, עירית ויחיעם, ואתם 10 נכדים ונין.‏