יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בבוברויסק (רוסיה). אביה היה יהודי אדוק מאוד, למדן גדול ועסק ‏במלמדות. מפאת מצבה החומרי הדחוק בבית נאלצה יהודית מצעירותה ‏לפרנס את עצמה. בנעוריה הייתה מושפעת מפעילותו הציונית של ברל ‏כצנלסון, שהיה בן עירה.‏

 

עלתה לארץ בשנת 1913. הצטרפה לקבוצת הצעירות הראשונה של חנה מייזל ‏בכנרת.‏ כאן נקשרה לעבודה חקלאית. הרגישה צורך נפשי לבוא לעזרת זולתה ומצאה ‏כר נרחב לפעולה בין התימנים, שעלו זה מקרוב לכנרת וסבלו קשות ממחלות ‏שונות.‏

אחרי רצח זלצמן נענתה יהודית לקריאת חברי הקבוצה והצטרפה אליהם. פה ‏נפגשה עם אברהם קריביצקי ונישאה לו.‏

 

בשנת 1916 עברה לתל-עדשים ושהתה שם עם בעלה כשלוש שנים. לאחר מכן ‏עברו לירושלים ועבדו במשתלת עצים מטעם הסוכנות היהודית. מתוך שאיפה ‏להיות במשק חקלאי עברה ב - 1920 למרחביה. עם ייסוד המושבים הראשונים ‏היו יהודית ואברהם מראשוני המתיישבים בכפר-יחזקאל. התנאים הקשים שם ‏הרסו את מצב בריאותה של יהודית. כאשר לא הצליחה לגמור את הריונה ‏וללדת, נשברה עליה רוחה, והזוג נאלץ לעזוב את המושב ועברו לחיפה. ‏

יהודית, באהבתה הרבה לילדים ולנוער, חיפשה תמיד קשר אליהם, ובהיותה ‏בעיר התמסרה לטיפול בהזנת ילדים בבתי-ספר עממיים. כן הדריכה אותם ‏בתורת הזנה ובישול.‏

 

תמיד רקמה יחד עם אברהם את חלום השיבה לכנרת, אך מחלתו הממושכת, ‏שגרמה למותו ללא עת, עיכבה מימושו. אחרי מותו חזרה לקבוצה (1937).‏

 

בזמן שהותה בכנרת לא רצתה יהודית להיכנע למחלתה הקשה. התאמצה ‏לעבוד בתפירה והתמידה ככל יכולתה. עם החמרת מחלתה דאגה שלא ‏להכביד ‏על שכניה בטיפול בה. תוך כדי כך התעוררה בה היוזמה להקים בכנרת חדרים ‏לטיפול מרוכז בחולים וגם השיגה את המימון הראשוני לכך.‏

 

הייתה אישה טובת-לב ועדינת-נפש, אוהבת חברים וילדים ומסורה לעבודה.‏

בת 54 הייתה במותה.‏