תאריך לידה: 01/06/1906 תרס"ו תאריך פטירה: 19/11/1981 כ"ב מרחשון תשמ"ב בן פניה ולייב בן 75 במותו. מקום לידה: אוקראינה מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 25 מספר: 19 שנת עליה: 1928 קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולד בוויניצה (רוסיה) למשפחה מסורתית. למד בבי"ס עממי בשפת אידיש, רק בכיתות העליונות למד גם עברית. מכל המשפחה, שהיו לה 5 בנים, הוא היחידי שהצטרף בצעירותו לתנועה הציונית בעירו בשם "בני-ציון" והיה פעיל בה בתנאי מחתרת קשים. מגיל 13 עבד במסגרות ונפחות בבית המלאכה של אביו וכמו כן למד מקצועות אלו בקורסים מקצועיים בבי"ס ערב, כל זה כהכשרה לחיים בארץ.
בשנת 1924 נאסר ע"י השלטונות עבור פעילותו הציונית וגורש לסיביר לפלך קזקסטאן. בגירוש חי שלוש שנים בסבל ומחסור. בשנת 1927 שוחרר מהגירוש בלי פרוטה בכיס ובלי מסמכים, ולאחר תלאות רבות, משפטים, מאסרים, בריחה מהכלא ותפיסה ואחרי ימים ארוכים של נדידה בסתר בדרכים, מחוסר עבודה ורעב ללחם – הגיע סוף-סוף בשנת 1928 לארץ.
חודשים מספר עבד בפתח-תקווה ונדד ברגל עד שהגיע לחצר-כנרת. בכנרת עבד שולקה כל ימיו בשדות הפלחה בבית ובמקומות שונים בארץ ולבסוף בסירין. שולקה היה בעל-מקצוע במסגרות ונפחות ובכנרת התמחה והיה למכונאי מעולה במכונות חקלאיות ורכב "וידיו היו בכל".
שולקה היה טיפוס מיוחד במינו, הייתה בו שמחת חיים טבעית ונהלי חיים פשוטים ותרבותיים, "סיגריה בזווית הפה; כובע קסקט מעור והמצחייה מאחור; חיוך בעיניים ועל קצה השפתיים, וקבקבים לרגליו" - אלו היו סימני ההיכר שלו.
במשך חייו מילא שולקה תפקידים ביטחוניים וציבוריים בשנת 1933 נכלל ב"פלוגה הנודדת" בעמק הירדן, שייעודה היה לצאת אל מחוץ לגדר. בשנת 1946 גויס לעזרה לקיבוץ גזר ופעל שם שנתיים. בשנת 1975, והוא כבר בן 70, התנדב לגדוד המתנדבים במסגרת "הבריגדה הכחולה" לשיפוץ טנקים פגועים.
בשנת 1977 בוועידת ארגון עובדי הפלחה הוענק לשולקה אות "יקיר עובדי הפלחה", על התמדתו והישגיו בענף.
ברמת סירין שם עבד ופיתח את השטח מיום שקבלנו אותו לרשותנו - הוצבה לשולקה מצבת זיכרון.
מדי שנה היה נוהג לחוג יום-הולדת בצוותא עם חברים וידידים בליל סוף השנה, 31 בדצמבר, עד אור הבוקר של השנה החדשה. היה זה מאורע ידוע וקבוע בכנרת ובסביבה.
בשנה האחרונה לחייו חלה, נאבק קשה על חייו ובגיל 75 נפטר.
השאיר אחריו את אשתו מלי, בן – איתן (מנשואים קודמים), שתי בנות, ניצה וזיוה ו - 7 נכדים. |